השלם נמצא בכולם

באיזו מידה אנו מחוברים זה לזה ולכל מה שסביבנו?

האם ביכולתך לדמיין שהינך תא של מערכת גדולה יותר בעלת תודעה משל עצמה?

ומה אם היה תת מודע קולקטיבי אשר קובע את החלטותינו?

 

כאשר אנו מתבוננים בלהקת דגים או ציפורים, אנו רואים כיצד הם נעים ביחד בסנכרון מושלם, באופן מיידי, מדויק וקולח. כל אחד יודע מה עליו לעשות בלי שניתן להבחין במנהיג מסוים. יש תחושה שהם יוצרים אורגניזם הגדול מסכום חלקיו. הסיבה האבולוציונית היא כמובן להשתמש בכוח הקבוצה כדי להגן על עצמה, להעביר או להאכיל, אולם המנגנון הבסיסי המאפשר זאת טרם התגלה.

כמו במקרה זה, התאים שלנו מסתנכרנים זה עם זה כדי לבצע את הפונקציות של כל איבר, וכל איבר מסונכרן עם האחרים למען מטרה משותפת, תפקוד המערכת. יחד עם זאת, כפי שראינו אצל הציפורים או הדגים, אנו גם מתפקדים בחברות בעלות אינטליגנציה ואופי משלהן, מעבר לצרכים האישיים או הספציפיים של כל אחד מחבריהן.

 

מה אם, בניגוד למה שלימדו אותנו, היינו חלק מאורגניזם גבוה יותר אשר מתפקד בזכות סנכרון פנימי?

 

רופרט שלדרייק הוא ביולוג בריטי שפיתח את תורת השדה המורפי ואת התהודה המורפית. בספרו "תעתועי המדע" הוא מבטיח כי "מוחותינו חורגים הרבה מעבר למח, בזמן ובמרחב, ומחברים אותנו עם העבר שלנו דרך הזיכרון."

הזהות שלנו ואפילו נטיות ההתנהגותיות שלנו כחברה, הן מחזוריות ואף נוטות לחזור על עצמן. כפי שזה קורה בחייו של כל אדם, אנו נוטים לחזור על אותן טעויות, לשכוח את ההיסטוריה שלנו ולחזור עליה שוב ושוב.

היבט זה פותח בעבר על ידי קרל ג'י יונג במחקרו על ארכיטיפים והתת מודע הקולקטיבי. הוא זיהה סמלים מסוימים המשותפים לחברות מסוימות וצפה כיצד אלה נמצאים ברמה כה עמוקה של התודעה, הם עוברים בתורשה ללא צורך ללמוד אותם מבחינה אינטלקטואלית, הם חלק מה DNA שלנו.

 

אנחנו חלק מהחברה באותה מידה שהחברה היא חלק מהזהות שלנו.

 

בהחלטות, בהתנהגויות וברגשות שלנו משפיעים גורמים בלתי נראים הקשורים לצרכי המערכת אליה אנו משתייכים. יש תיאוריות, כמו זו של קוף המאה, אשר מסבירות ומאשרות עובדה זו בצורה מרתקת. יש מעין "ענן", כמו אינטרנט ביולוגי, שבו המידע של כל אחד מאיתנו עולה ובאופן פרוגרסיבי, התצורה הכללית של החברה משתנה.

הטבע אינו נשלט על ידי חוקים קובעים בלתי ניתנים לשינוי, להיפך, הוא נשלט על ידי חוקים אבולוציוניים עם זיכרון מצטבר שעוד לא התגלה. כל אחד מאיתנו הוא חתיכה ומשקף את העולם שאנחנו רואים.

השינוי האישי שלנו הוא גם אחריות חברתית. אנחנו יותר ממה שאנחנו חושבים ואנחנו מאוחדים עם כל מה שמקיף אותנו בצורה עמוקה ומורכבת יותר ממה שאנחנו עדיין יכולים לתפוש.

"עובדה מדעית היא שקולקטיביות מסוגלות לתמרן את האמונות, המחשבות ואפילו התגובות הפיזיות של חבריהן. אם אתה שומע את אותו סיפור כל הזמן, שוב ושוב, בסוף אתה מטמיע אותו מבלי להבין אותו. ומאותו רגע זה מפסיק להיות סיפור של מישהו אחר, למעשה זה כבר לא סיפור, אלא המציאות, המציאות שלך! " אליף שאפאק