בתקופה בה מהטמה גנדי למד משפטים בלונדון, פרופסור בעל שם משפחה פיטרס, לא היה נחמד אליו וזאת בלשון המעטה…
אך הסטודנט גנדי מעולם לא הרכין את ראשו בפניו.
יום אחד פיטרס אכל ארוחת צהריים בחדר האוכל באוניברסיטה, גנדי הגיע עם מגשו והתיישב לידו.
הפרופסור המתנשא אמר לו:
”הסטודנט גנדי, אתה לא מבין! חזיר וציפור לא יושבים לאכול יחד”.
גנדי השיב:
אל דאגה פרופסור, אני עף מכאן!
והוא עבר לשבת בשולחן אחר.
פרופסור פיטרס מלא כעס, כיוון שהבין שהסטודנט כינה אותו חזיר, החליט לנקום בו בבחינה הבאה …
אבל הסטודנט ענה על כל השאלות באופן מבריק.
אז המורה שאל אותו את השאלה הבאה:
"גנדי, אם אתה הולך ברחוב ונתקל בשתי שקיות,
האחת של חוכמה והשנייה של כסף, איזו מהן תיקח איתך?"
גנדי הגיב ללא היסוס:
"כמובן שאת השקית עם הכסף, פרופסור"
הפרופסור חייך והשיב לו:
"אני, במקומך, הייתי לוקח את החוכמה, אתה לא חושב?
גנדי השיב:
"כל אחד לוקח את מה שאין לו, פרופסור."
הפרופסור היסטרי מרב זעם, כתב על דף הבחינה "אידיוט" והחזיר אותו לצעיר.
גנדי לקח את הדף והתיישב …
אחרי כמה דקות הוא פנה אל המורה ואמר:
"פרופסור פיטרס, חתמת לי על הבחינה, אבל לא כתבת מהו הציון."
סיפור זה שקרה כביכול למהטמה גנדי,
אני אומרת כביכול, מאחר והוא אינו מאושר בשום ביוגרפיה,
מדגים לנו בצורה מופלאה שאם נאפשר לפגיעה לפגוע בנו … היא תפגע.
אך אם לא נאפשר זאת, היא תחזור למקום ממנו הגיעה.
גם האנרגיה תומכת בכך.
אחת הדרכים לא לאפשר לאנרגיה להיכנס היא לא להגיב אליה עם אותה אנרגיה.
לא יהיה מה שימגנט ויאפשר לה להידבק לגוף האנרגיה שלי.