אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כעל אנשים חופשים,
כעל כאלו שיש ברשותם את היכולת להשפיע על מציאות חייהם.
העידן המודרני אכן מאפשר למרביתנו לחוות חירות בהיבט שאנחנו לא עבדים של אדם אחר,
אבל כולנו עבדים של האוטומטיים שלנו!
אוטומטים אשר מנהלים ומתנים את מערכות היחסים שלנו ואת בריאותנו.
למה הכוונה?
95% מהדברים שאנחנו עושים הם הרגלים, אוטומציות, הן פעולות ומחשבות שלמדנו ושכבר איננו צריכים לעבד שוב.
כ -95% מהפעילויות שאנו מבצעים באופן יומיומי בדרך כלל אינן מודעות. זה לא אומר שאנחנו לא חושבים עליהן, אלא שהן עוברות לסוג של טייס אוטומטי.
המוח החליט שלא כדאי להשקיע מאמץ נפשי ולעבד התנהגות שאנחנו מבצעים על בסיס יומי, כמו נסיעה לעבודה.
אני בטוחה שקרה לכם שנסעתם בדרך בה אתם רגילים לנסוע, אלא שהפעם הייתם צריכה לפנות ימינה במקום להמשיך ישר, ומתוך הרגל המשכתם לנסוע ישר.
או שנסעתם לעבודה כמו בכל יום, הגעתם לעבודה ותהיתם, אני כלל לא זוכרת את הדרך לכאן, לא זוכרת את הדרך… כי המוח שלך עשה זאת ישירות בשבילך.
תארו לעצמכם שהיינו קמים בבוקר והיינו מודעים לכך שהמוח שלנו מעבד שרגל אחת הולכת לפני השנייה, שאנו מגיעים לשירותים, היינו מעבדים שיד שמאל מרימה את שפופרת משחת השיניים בזמן שהימינית מזיזה את האצבעות כדי לחפש את המברשת. ואז המוח מעבד בפירטי פרטים את תנועת יד ימין כדי להכניס את מברשת השיניים לפה ולבצע תנועות מעגליות על השיניים …
תארו לעצמכם מה היה קורה לנו…
היינו מותשים! וזאת רק דקה אחת משגרת חיינו.
המוח צריך לייעל את המשאבים. המוח מוציא מידע רב על עיבוד אנרגיה ויוצר תגובות. לכן כאשר המוח שלנו מטמיע תהליך, זה הופך אותו לאוטומטי.
כאשר התנהגויות חוזרות על עצמן פעמים רבות הן הופכות להרגלים, המח עשה זאת אוטומטי כך שלא נצטרך לחשוב מחדש על כל פעולה בנפרד. בדיוק כמו כשאנחנו מוציאים רישיון, בתחילה אנחנו חושבים על כל מה שצריך לעשות, על הדלקת הנורות, תנועת הדוושות, הסתכלות במראות וכו ', נהג מומחה לא חושב על זה, הוא פשוט עושה את כל הפעולות, תוך כדי שהוא עושה עוד מספר פעולות בו זמנית.
5% האחרים משמשים לביצוע משימות הדורשות מאיתנו להיות קשובים ולהעניק את כל תשומת ליבנו. כמו למשל מנתח במהלך ניתוח, כשאנחנו עושים משהו חדש, כשאנחנו לומדים, או כשאנחנו נוסעים למקום חדש. אנו זקוקים לכל המוח שלנו כדי לעזור לנו לתפקד בצורה הטובה ביותר.
אפילו תגובות רגשיות הן אוטומטיות.
הפעולות הרגשיות האוטומטיות לרב נובעות מתוך ה"צל" שלנו.
הצל מורכב מכל מה שהיה עלינו להדחיק, להשתיק או להסתיר לאורך חיינו מכיוון שהוא לא היה ראוי, מקובל או צפוי על ידי הסביבה המשפחתית שלנו ומאוחר יותר על ידי החברה.
התחברות עם צורך, רגש או עניין אמיתי שהיה עלינו להדחיק אל הצללים, גורם לנו להיכנס למצב של טייס אוטומטי שאינו יותר (ולא פחות) מהילד הפנימי שבנו, הילד הפצוע שזועק להיראות, להישמע, להילקח בחשבון.
תגובה רגשית אוטומטית היא תגובת הישרדות ביולוגית לגירוי חיצוני, אך הממד הרגשי הוא ביטוי הצל שלך בידי ילדך הפגוע.
זוהי למעשה הזדמנות מצוינת לצמיחה ולריפוי אישי שלרב המיקוד שלה הוא שגוי.
תגובה אוטומטית היא תגובה נוירוביולוגית שמטרתה לשמור אותנו בחיים.
הנטל הרגשי הוא שלנו, אותה ילדה קטנה פצועה שבנו חושפת את הצל שלנו.
בעיצומה של תגובה רגשית אוטומטית, כל פעולה שתסיט את כעסך או את התפרצותך הרגשית תועיל לילד הקטן שבך.
אחרי הסערה הגיע הזמן לדאוג לעצמך, למשפחתך ולקבוע אסטרטגיה לפעם הבאה.
כמובן שכן.
מה שהפך לאוטומטי פעם אחת יכול להישאר אוטומטי. זה קרה לי כשהחלפתי רכב והמתג לפתיחת החלון היה ליד ידית ההילוכים ולא על הדלת כפי שהייתי רגילה מהרכב הקודם. מצאתי את עצמי כל פעם שולחת את היד לכיוון הדלת כדי לפתוח את החלון, עד אשר התרגלתי והתנהגות זו הפכה אוטומטית שוב.
כמו בדוגמת החלון ברכב, ניתן לעשות זאת עם כל דבר.
אם ביצעת אוטומציה של התנהגות שאינך רוצה יותר, ניתן לבטל את האוטומציה שלה וללמוד אחרת. זה מה שאנחנו עושים עם הרגלים. הרגל התחיל כהתנהגות שדרשה 5% מהמודעות שלך, עד שלמדת איך לעשות את זה (למשל, ללכת, לרכוב על אופניים, להכין אורז, להגיב בכעס כלפי התנהגות מסוימת …) הפכת את הפעולות לאוטומטיות.
כל מה שאנו עושים באופן אוטומטי, אנחנו יכולים לשנות: אפילו את הנשימה.
בקליניקה ובסדנאות שלי אני מלדמת אנשים:
♦ לנשום נכון. כן תתפלאו כמה מאתנו אינם נושמים נכון. נושמים נשימה אוטומטית, רדודה וקצרה אשר מכניסה ומשמרת את הגוף כל הזמן במצב של סטרס.
♦ מודעות עצמית עמוקה
כדי להכיר ולזהות את האוטומטיים שלך ואת ההרגלים שלך, נדרשת הכרה עצמית או מודעות עצמית. זו הדרך הטובה ביותר. למרות שזהו נושא שלא מלמדים אותנו, זו הדרך היחידה להיות מאושרים. אם ידוע לך מה הן העדפותייך, אם לא ידוע לך מה גורם לך לחייך, אם אינך יודע/ת מה הן העדפותייך בחיים … איך תוכל/י להיות מאושר/ת?
אני מזמינה אותך מעתה ואילך, בהבנתך שעשית משהו באופן אוטומטי, או כשברצונך לשנות הרגל לא רצוי, זכור/י את מה שקראת ושאל/י את עצמך:
תשובתך תאפשר לך לקבל החלטה שהיא נכונה עבורך.
ידוע לך שניתן לשנות הרגלים, ידוע לך שניתן לשנות תגובות אוטומטיות, אפילו תגובות רגשיות אוטומטיות כמו כעס ניתן לשנות … באחריותך לשנותן.
אני מקווה שמאמר זה עורר אותך, לקיים ולהעצים את עצמך כאשר הינך זקוק/ה לכך יותר מכל.