היקום תמיד עונה. השאלה היא: למה את משדרת?

"בואי נקווה שהאנרגיה תהיה לטובתנו," היא אמרה לי.

"בואי לא נפריע לה," עניתי.

היא הסתכלה עלי רגע.

ואז שאלה: "למה את מתכוונת?"

הכוונה שלי היא שהאנרגיה תמיד פועלת. תמיד. והיא תמיד פועלת לטובתנו. מה שאנחנו מבקשים מייד נענה.

השאלה היא לא אם היקום עונה לנו.

השאלה היא: למה הוא עונה. ולמה הרבה פעמים זה מרגיש שהוא פשוט לא מקשיב לנו, או שולח לנו בדיוק ההיפך ממה שביקשנו.

למה אפירמציות לא עובדות — נשים רבות מגיעות אלי אחרי שניסו הכל: אפירמציות, דמיון מודרך, חשיבה חיובית. הן עשו את מה שאמרו להן, ועדיין משהו לא התחבר. המאמר הזה מסביר למה, ומה אפשר לעשות עם זה.

היקום לא עושה טעויות

אחד הדברים שאני שומעת הכי הרבה הוא: "ניסיתי. לא עבד."

ניסיתי לחשוב חיובי. ניסיתי אפירמציות. ניסיתי לבקש מהיקום. וזה פשוט לא קרה.

אז אני שואלת: מה הרגשת בזמן שאמרת את האפירמציה?

ולרוב התשובה היא: לא ממש האמנתי לזה. אמרתי את המילים, אבל בפנים ידעתי שזה לא יקרה.

מה זה אומר "לשדר"

הלב שלנו מייצר שדה אלקטרומגנטי שנמדד במרחק של כמה מטרים מהגוף. זה לא שיר ולא מטאפורה, זה נמדד. ואותו שדה משקף את המצב הרגשי הפנימי שלנו, לא את מה שאנחנו מנסים להקרין.

כשאת משדרת פחד, גוף האנרגיה שלך משדר פחד. כשאת משדרת חוסר, הוא משדר חוסר. כשאת משדרת ספק, הוא משדר ספק.

והיקום, שמגיב לתדר ולא לכוונה, עונה בהתאם.

זה לא עונש. זה פשוט איך שהמערכת עובדת. כמו שרדיו שמכוון לתחנה אחת לא יקלוט תחנה אחרת, לא משנה כמה תרצי לשמוע אחרת.

הפער בין מה שאת אומרת לבין מה שאת מרגישה

כאן נמצאת הבעיה האמיתית.

אפשר לומר "אני בוטחת ביקום" עשר פעמים ביום. אבל אם ברקע רצה אמונה שאומרת "דברים טובים לא קורים לי," או "אני לא ראויה," או "צריך להתאמץ כדי לקבל משהו," אותה אמונה היא מה שמשודר. המילים הן שכבה דקה. האמונה היא הבסיס.

ורוב האמונות האלה נוצרו לפני גיל שבע. הן לא נבחרו, הן נקלטו. מהסביבה, ממה שאמרו לנו, ממה שחווינו.

למה אפירמציות לרוב לא מספיקות

אפירמציות הן כלי נפלא. אני לא נגדן. הבעיה היא לא הכלי, הבעיה היא שהן פועלות על השכבה המודעת.

ומחקרים מראים שכ-95 אחוז מהחלטות החיים שלנו מגיעות מהתת-מודע. ממה שנטמע עמוק. ממה שהגוף כבר רגיל להרגיש.

לכן כשמנסים לשנות דפוס עמוק רק עם מחשבה מודעת, זה כמו לנסות לנהוג עם ההגה בידיים כשהגלגלים פונים לכיוון אחר. את עושה מאמץ, אבל הכיוון האמיתי נקבע במקום אחר.

מה שעובד זה לעבוד ישירות עם מה שמחזיק את האמונה הישנה ברמה שבה היא נמצאת. לא לשכנע את השכל, אלא לשנות את מה שהגוף יודע להיות נכון.

מה באמת קובע את מה שאת משדרת

שלושה דברים מעצבים את התדר שאת משדרת, ולרוב אף אחד מהם לא נמצא ברמת המודעות.

כשהגוף והלב הולכים לאותו כיוון

יש הבדל גדול בין לדעת משהו לבין לחיות אותו.

אפשר לדעת שמגיע לך אהבה, שפע, בריאות, שלווה. אבל אם הגוף לא מכיר את התחושה הזאת כמצב מוכר ובטוח, הוא יחזיר אותך תמיד לאיפה שנוח לו.

כשעובדים על האמונות ברמה של התת-מודע, ומשחררים את העומסים האנרגטיים שחוסמים את הזרימה, משהו משתנה. לא בגלל שהחלטת לחשוב אחרת. בגלל שהגוף הרגיש את זה ממשי.

אז חזרה לאותה שיחה.

לא צריך לקוות שהאנרגיה תהיה לטובתנו. היא תמיד לטובתנו. אבל "לטובת מה שמשדרים," לא "לטובת מה שרוצים."

ההבדל הזה הוא בדיוק מה שאנחנו עובדות עליו בתהליך.

אם את מרגישה שיש פער בין מה שאת רוצה לבין מה שקורה בפועל, פגישת היכרות היא מקום טוב להתחיל ולהבין מה מחזיק אותו שם.

אלונה בן ארי היא מטפלת ומורה מוסמכת לפראניק הילינג ו-PSYCH-K® Facilitator. הנציגה הבלעדית בישראל של ארגון פראניק הילינג העולמי. 13 שנות ניסיון בעבודה עם מאות מטופלים.

שאלות נפוצות

למה אפירמציות לא עובדות אפילו כשאני אומרת אותן כל יום?

כי אפירמציות פועלות על השכבה המודעת, ואילו כ-95 אחוז מהחלטות החיים שלנו מגיעות מהתת-מודע. אם מתחת לאפירמציה יושבת אמונה עמוקה שסותרת אותה, הגוף ממשיך לשדר את האמונה הישנה, לא את המילים החדשות.

מה ההבדל בין מה שאני רוצה לבין מה שאני משדרת?

מה שרוצים הוא מחשבה מודעת. מה שמשדרים הוא התחושה הרגשית העמוקה שמתחת למחשבה. היקום מגיב לתדר הרגשי, לא לכוונה המילולית. כשיש פער בין השניים, התדר הרגשי תמיד מנצח.

איך אפשר לשנות את מה שמשדרים?

על ידי עבודה ישירה עם האמונות ברמת התת-מודע, ושחרור עומסים אנרגטיים שחוסמים את הזרימה. כשהגוף חווה את השינוי ממשי ולא רק כמחשבה, הפער בין הרצון לבין השידור מתחיל להיסגר.