למה הכאב חוזר אחרי שנעלם?

טיפלת. הלכת לרופא, לפיזיותרפיסט, אולי גם לטיפול אלטרנטיבי.

הכאב נרגע. אמרת לעצמך: סוף סוף.

ואז, שבוע, חודש, שלושה חודשים אחר כך, הוא חזר.

אותו מקום. אותה תחושה. כאילו לא עשית כלום.

למה הכאב חוזר — כאב שחוזר שוב ושוב, גם אחרי טיפול, הוא אחת התעלומות הכי מתסכלות שנשים שבאות אלי לקליניקה משתפות אותי. המאמר הזה מסביר מה עומד מאחורי התופעה הזאת, ולמה הפתרון לרוב לא נמצא במקום שמחפשים אותו.

הגוף שזוכר

מחקרים בתחום הרפואה הסומטית מראים שהגוף לא רק חווה כאב, הוא גם שומר אותו.

כשאנחנו עוברות חוויה כואבת, פיזית או רגשית, מערכת העצבים רושמת אותה. לא כזיכרון מילולי, אלא כדפוס גופני. מתח בשרירים, קיפאון בנשימה, התכווצות בפאשיה, הרקמה החיבורית שעוטפת כל שריר ואיבר בגוף.

הפאשיה הזאת רגישה מאוד לסטרס ממושך. כשהגוף נמצא לאורך זמן בדריכות, בלחץ, בתחושת איום, הפאשיה נעשית קשיחה ומעובה. והיא שומרת את הדפוס הזה, גם אחרי שהסיבה החיצונית נעלמה.

הטיפול שמגיע לשכבה הלא נכונה

כשמטפלים בכאב ברמה הפיזית בלבד, שרירים, עצמות, עצבים, מגיעים לשכבה אחת. חשובה, נחוצה. אבל לא תמיד מספיקה.

מחקר שפורסם ב-PMC בדק נשים עם תסמינים כרוניים ומצא שגורמים פסיכו-סוציאליים הסבירו כמעט פי שלושה יותר מהשונות בתסמינים בהשוואה לגורמים פיזיולוגיים. כלומר, מה שקורה ברמה הרגשית והאנרגטית משפיע יותר על הכאב מאשר מה שקורה ברמה הגופנית הגולמית.

כשמערכת העצבים תקועה

אחד המנגנונים המרכזיים שמסבירים כאב חוזר הוא מצב שמערכת העצבים מכנה "שמירה כרונית."

הגוף, שלמד להיות בכוננות מתמדת, ממשיך לשדר אות איום גם כשאין איום. השרירים נשארים מכווצים. הנשימה נשארת רדודה. הפאשיה נשארת מתוחה. והמוח, שמפרש את כל הסימנים האלה, מייצר כאב כהתראה. כי ככה הוא מבין את המצב.

מה שלא שאלו אותך בקליניקה

לרוב הנשים שמגיעות אלי עם כאב חוזר לא נשאלו בקליניקות הרפואיות שאלות כמו:

לא כי הרופאים לא טובים. כי הרפואה המסורתית מחפשת תשובות בשכבה הפיזית. ולפעמים הן שם. אבל לפעמים הן נמצאות עמוק יותר.

כשמתחילים לשאול שאלות אחרות, לרוב מגלים שהכאב לא חוזר באקראי. יש תבנית. יש קשר. יש משהו שהגוף עדיין מחכה לו.

מה אפשר לשנות

כשמטפלים בשכבה שבה הדפוס יושב באמת, לא רק בסימפטום, משהו שונה מתרחש.

הגוף לא צריך להמשיך לצעוק. מערכת העצבים מקבלת אות שבטוח להירגע. הפאשיה משחררת. והכאב, שהיה שליח, לא צריך יותר להגיע.

זה לא תמיד מהיר. אבל כשזה קורה, זו לא הקלה זמנית. זה שינוי של הדפוס עצמו.

אם הכאב שלך חוזר שוב ושוב, כנראה שהגוף שלך מנסה להגיד משהו שעדיין לא נשמע.

פגישת היכרות היא מקום טוב להתחיל ולהבין מה עומד מאחורי הדפוס.

אלונה בן ארי היא מטפלת ומורה מוסמכת לפראניק הילינג ו-PSYCH-K® Facilitator. הנציגה הבלעדית בישראל של ארגון פראניק הילינג העולמי. 13 שנות ניסיון בעבודה עם מאות מטופלים.

שאלות נפוצות

למה כאב חוזר אחרי שטיפלתי בו?

כי הטיפול הגיע לשכבה הפיזית, אבל הדפוס שמחזיק את הכאב יושב עמוק יותר, ברמת מערכת העצבים, בפאשיה, ובעומסים אנרגטיים שלא שוחררו. כשהדפוס נשאר, הכאב חוזר.

מה זה "שמירה כרונית" של מערכת העצבים?

מצב שבו מערכת העצבים נשארת בכוננות מתמדת גם כשאין איום אמיתי. הגוף ממשיך לשדר אות סכנה, השרירים נשארים מכווצים, והמוח מייצר כאב כהתראה. זה מנגנון הישרדות שלא קיבל אות שהסכנה עברה.

מה זה פאשיה ומה הקשר שלה לכאב כרוני?

פאשיה היא הרקמה החיבורית הרציפה שעוטפת כל שריר ואיבר בגוף. היא רגישה מאוד לסטרס ממושך ושומרת דפוסים של מתח ברמה הרקמתית, גם אחרי שהגורם החיצוני ללחץ נעלם. כשמטפלים בכאב בלי לשחרר את הפאשיה, ההקלה זמנית.