בתרבות המערבית, המילה “מדיטציה” משמשת לתיאור דברים שונים – החל בחלימה בהקיץ, להפחתת מתח עד להרהורים על משהו. בסנסקריט, המילה ‘מדיטציה’ מתורגמת לסדהנה. סדהנה ניתנת לתיאור כ”תרגול רוחני” ו”טיפוח רוחני“.

כאשר מתרגלים סדהנה, יש להשיג איזון בין ריכוז למדיטציה. בעוד הריכוז חשוב כדי למנוע היסחפות אחר המחשבות, המדיטציה חשובה לקבל ולהגיב לגירויים פנימיים ועליונים.

כאשר מתרגלים סדהנה, חייב להיות איזון ראוי בין נקודת מבט אחת ומודעות. בשיטות יוגיות גבוהות יותר, יש צורך להשתמש במודעות ממושכת, ריכוז ממושך ואחדות על מנת להשיג תוצאות מסוימות. השימוש של שלושת פרקטיקות אלה נקרא “סמאייאמה”.

בתי ספר רוחניים שונים ומורים רוחניים, הציגו את מושגי המדיטציה שלהם והרחיבו את טכניקות המדיטציה השונות. החיפוש אחר הארה רוחנית נשאר קבוע בקרב מספר רב של בתי ספר של רוחניות בעוד טכניקות המדיטציה משתנות לעתים קרובות.